חשוב מאוד בתחילה, להדגיש כי האדם הוא ״יצור משולש״ (מורכב משלושה חלקים: החלק החומרי, החלקהאינטלקטואלי-נפשי, וחלק הרוחני). למרבה הצער, בעולם המודרני של ימנו קיים בלבול בנושא זה וה״נפש״ נחשב כאחד עםה״רוח״ ושתי המילים אלו מתחלםות כאילו מדברות על אותו דבר. בשונה מהאדם, לבעלי חיים אחרים יש ככל הנראה רק שנימרכיבים, את הגוף ואת הנפש, אבל אין להם את הרוח כי אלוהים נשף את רוחו אך ורק לאדם .
אז, איך על פי כך, נוכל להגדיר את האדם הרוחני ? אדם רוחני הוא אחד שנשלט על ידי הרוח (רוח אלוהים). אין זה אומר כיאופיו ומעשיו מושלמים, אלא שכל מעשיו מודרכים בעיקר על ידי הרוח, ולא מה״רכיב״ החומרי והנפשי (אינטלקט ורגשות) שלו. אנשים רוחניים הם ההפך מהאנשים ה״בשריים/חומריים״. אנשים חומריים חיים את חייהם (בין אם טובים או רעים) באמצעות ועל בסיס היכולות/הכוחות שלהם בלבד. אנשים רוחניים הם אלה אשר תלויים בעיקר בכוח וברוח של אלוהים, במקום היכולות שלהם בלבד.
״חומריים״ הם אלה שנשלטים על ידי החושים הפיזיים בלבד: מה שהם רואים, טועמים, שמועים, מריחים וחשים. או מהשאפשר למדווד באופן ניסוי במעבדה. אנשים רוחניים מודרכים יותר מדברי אלוהים ורוחו מאשר מרגשותיהם. רואים אתהעולם בעין אחרת לגמרי.
קיימת אף ״מלחמה״ פנימית תמידית בתוכנו בין ה״חומר״ והרוח. כפי שכתוב: “האדם ה״טבעי״ אינו מקבל את הדברים שלרוח אלוהים .. החלק הנפשי-חומרי הוא אוסף הרגשות וההיגיון שלנו. כאמור, בשונה מהאדם, לבעלי חיים יש נפש חיה, אבלאין להם את החלק השלישי, הרוח. לפי כך, בשונה משאר החיות שפועלות על בסיס אינטליגנציה ורגשות בלבד, ההחלטותוהמעשים של האדם נשלטים ומכוונים גם על ידי הרוח, ולעיתים רבות הם מתנגדים ל״הגיון״ הרגיל (למשל, אין ״היגיון בלצוםאו להתפלל וכו..).
אין זה נכון לשפוט את הרוחניות של האדם לפי הדפוסים הדתיים החיצוניים הנפוצים בלבד. רוחניות אמיתית משפיעה על כלהיבט חיינו. אז אסור לנו לשפוט לפי קריטריונים חיצוניים את הרוחניות של האחר (מה הוא לובש, מה הוא אוכל, האם הולךלבית כנסת או לבניסיה וכ״ו).
לא נכון גם להגדיר ״רוחניות״ לפי הקריטריונים של העולם ה״חילוני״, כלומר “רוחני” הוא איש הרוח, מי שהולך לתיאטרון אושומע מוזיקה קלאסית או הולך לתערוכות ציורים וכ״ו. כל הפעילויות אלה ״מזינות״ בעיקר את הנפש של האדם ומעט מאוד(אם בכלל) את רוחו. לרב מהוות הפעילויות ה״רוחניות״ אלה רק תחליפים ל״חמצן האמיתי״ של הרוח, שהוא התקשורת עםהבורא.
אפשר להעמיד שני קריטריונים עיקריים לבחינת הרוחניות האמיתית : א. היכולת של אנשים להבחין בין האמת ה״עולמית״(המבוססת רק בהגיון ובמה שרואים) והרוחנית, כלומר מי שיכול להבין לעומק מה קורה בעולם, למה כל דבר קורה, ולאןהדברים הולכים או מכוונים, מה משמעות ומטרת חיינו (לראות את ה״תמונה הגדולה״). ב. הישום/ה״תרגום״ של הרוחניותבמעשים של היום יום, באיך הקשרים שלנו עם האנשים והסביבה, איך ההתנהגות שלנו, איך השליטה שלנו על מה שוקרהבחיינו בדרך לא קונבנסיונלית, ובדרך של אמונה.
כאשר הרוח של אלוהים, רוח הקודש שוכנת בתוכנו, זה מתבטא ב״מתנות הרוח״ של אלוהים שכוללות “אהבה, שמחה, שלום, טוב לב, חסד, אמונה, ….“
כדי להיות רוחניים לא צריכים בהכרח להיכנס למסלול ריגידי של דת, גם לא צריכים לפתח כמות ענקית של ״קדושה״ (הריכולנו במידה כזו או אחרת ״חוטאים״) או דרגה גדולה של אמונה. רק צריך לרענן את תודעתנו, את מצפוננו, להתחדש מבפניםעם דברי אלוהים ולאחיות את הרוח שישנה ו״קבורה״ תחת המוח שלנו ודאגות היום יום.
איך נוכל לפתח את הרוח שלנו וליצור מערכת יחסים ותקשורת הדוקה עם רוח ה״מקור״, רוח אלוהים ? הדרך היחידה היאדרך התפילה (לא בהכרח בנוסח דתי קלסי), שזו שפת הרוח, שפת האל. גם אם לא יודעים איך להתפלל, ניתן לתת לרוחששוכנת בתוכנו ללמד אותנו. מספיק להשתיק את החושים לכמה דקות, להתבודד ולהוריד מחשבות אחרת ולבקש תקשורתעם הבורא. ”… כי אנחנו לא יודעים איך להתפלל, אבל הרוח עצמה מפגיעה בעדנו אל אלוהים״. כמו שכל אדם יודע באופןאבעי (ולא צריל ללמוד) איך לאכול ואיך לשתות, כך באופן טבעי יודע כל אדם בפנים איך להתפלל. התפילה היא גם הנשקלשנו, כוח אדיר ! מי שמתפלל שולט על המתרחש. מי שמתפלל קובע ומשנה דברים, משפיע על הסביבה ועל העולם כולן.המתפללים הם השליטים האמניתים של העולם. ההיסטוריה האנושית ובמיוחד זו של העם היהודי מלמדת שמיעוט אנשים (אואף אנשים בודדים) הם אלה שקבעו או שינו את ההיסטוריה העולמית. ההיסטוריה הראתה גם שניתן דרך האמונה ניתן אףלהשתלת ולהשפיע על כל חוקי הטבע ולתקן כל מחלות או אסונות.
בנוסף, מי שמתפלל רואה את אדם השני באהבה ולא בביקורתיות, רואה אותו בעיניים של אלוהים כעוד ילד אהוב שלו (כמושאלוהים רואה את כולנו). התפילה היא האנרגיה של הרוח. ללא תפילה ובלי הרוח של אלוהים, אין שום סיכוי לאיחוד שלעולם, שום סיכוי לעולם חדש, או ל״מלכות של אהבה אלוהית״.
כיצד פועלת הרוח של אלוהים בתוכנו ?
הרוח מאירה אותנו, נותנת לנו השראה ותובנה: למשל: אנחנו קוראים קטע מסויים מהתנ”ך, וחושבים שהבנו אותו. ובפעםנוספת פתאום מתגלה לנו משמעות אחרת או עמוקה יותר של הכתוב, אנו רואים דברים שלא ראינו, שלא שמנו לב עד אותוזמן, דרך ההארה מהרוח. זה בוודאי משהו שאיננו יכולים ללמוד באוניברסיטה. “כי אלוהים התגלה לנו על ידי הרוח. הרוחחוקרת הכל, אפילו את מעמקי האל “. רק הרוח של אלוהים, יכולה לזהות את אלוהים. תיאולוג מנוסה, גם אם הוא בעל ידעעצום, ללא רוח הקודש אינו מסוגל להגיע להבנה ולהארה רק על בסיס הידע. ההיגיון האנושי מוגבל מאוד. ללא תפילה, כלומר, בלי הקשר הזה עם הרוח, אין יכולת להבין את האהבה האלוהית.
הרוח מובילה אותנו אל מעמקי המסתורין של אלוהים ואל סודות אהבתו. ובגלל זה כשאנו לומדים את התנ”ך, תמיד זקוקיםבהעזרה של הרוח של אלוהים. בלי זה קריאת התנ”ך היא כמו קריאת מאמר בעיתון, או בספר דתי, ואין תובנה של התוכןהאמיתי ועמקו.
ביוונית העתיקה, “רוח” פירושו נשימה ΠΝΕΥΜΑ , ובעברית “רוח”. “הרוח נושבת לאן שבא לה… אתם שומעים את קולה,אבל אינכם יודעים מאיפה היא באה, ולאן היא הולכת. כך זה מי שנולד מן הרוח.”
כאשר מתפחים את הרוח האלוהית בתוכנו, היא מתחילה לפעול ולהגדיל את האהבה בתוכנו וגם מעניקה לנו את מתנותיה:חוכמה, ידע, אמונה, מתנת הריפוי, נבואה, אבחנת הרוחות, דיבור לשונות ופרשנות, מתנת השירות והוראה ועוד רבות אחרות.
“ואחרי הדברים האלה, אני שופך את רוחי על כל בשר בניכם ובנותיכם יהיה להתנבא, הזקנים שלך יהיו לחלום חלומות,הצעירים שלך יראו חזיונות. ובכל זאת, על העבדים ועל השפחות שלי, באותם ימים, ישפוך את הרוח שלי” (ספר יואל).
רוח אלוהים מדברת לכל אדם, ופונה לכולם ללא שום אפליה שבטית, לאומנית, פוליטית, תרבותיות, או דתית. היא מפעילהבתוכנו, את האהבה האלוהית, שהיא “שפת האם” של כולנו.
כיצד לשמור על מצב ״רוחני״ כזה בקביעות, כיצד ״תתייצב״ בתוכנו רוח זו של אלוהים ? כאשר אנו ״מפנים לה מקום״, כאשרנותנים לה להנחות את חיינו, ומוותרים על השליטה המוחלטת דרך ההיגיון האנושי. רק אז, הרוח משרישה שורשים, ומתחילהלפרוח ולאחיות את ה״זרע״ שמושתל בתוכנו, מאז לידתנו בעולם. כל אדם שנולד יש בו את הזרע של רוח אלוהים. גם אםמצהיר שהוא אתאיסט מוחלט, הרי בתוך תוכו יש ״משהו״ שמכיר את הבורא.
לסיכום:
א. כל אדם נולד עם גרעין של רוח אלוהית בתוכו ולכן עם פוטנציאל רוחני.
ב. אדם רוחני אמיתי הוא מי שחיו נשלטים בעיקר על ידי הרוח זו ולא רק על ידי ההגיון והרגשות (נפש)
ג. דרך/שפת התקשורת עם הרוח בתוכנו היא רק התפילה
ד. רק דרך הארה ואשראה מהרוח יכולים להבין את הכתובים הקדושים ואת אלוהים. דרך ההגיון אין סיכוי ולעולם לא נבין אתמיסתורין של האל ותוכניותיו.
ה. במהלך ההיסטוריה האנושית, תמיד הייתה נוכחות של רוח אלוהים, רוח הקודש אבל הייתה ״על״ האנשים, ״על״ המקדשובדרך כלל לא שכנה בתוך האדם.
ח. רק כאשר הרוח, תשכון באדם, רק כאשר נוולד מחדש מן הרוח, נרגיש בחיינו את ביטויה ומתנותיה שכוללות את האהבההאמיתית האלוהית, את השלווה, השלום וכוחות ניסיים (ריפוי, דיבור שפות, אבחנת רוחות, נבואה וכו).
ו. הטיהור של האדם והכנתו לעולם חדש של אהבה, מתבצע רק על ידי פעולתה של רוח האל בתוכנו וכמתנת חינם (חמלה) מאלוהים ולא על בסיס המעשים וצידקתנו.
