אלוהים (ספר ״במדבר״ פרק 13) ״כועס על העם שלו (הישראלים) שכל הזמן לא מאמינים ומורדים, למרות כל הניסים הגדולים שראו במהלך יציאת מצריים ובהמשך. הפעם, אלוהים ״כועס״ כי למרות שהבטיח לעם שלו שידריך ויכניס אותם לארץ המובטחת, הם בחרו בדרך של היגיון אנושי, כלומר לבדוק ולבחון את זה על פי הכלים והעיניים שלהם. אז, שלחו 12 המרגלים לבדוק וללמוד מה קורה בארץ, ואלה חזרו עם דווחים קודרים (שאומנם הארץ יפה עם פירות גדולים וכל טוב, אבל הענקים שולטים בה, ושיש כמה עמים נוקשים וחזקים, שבלתי אפשרי לנצח אותם). רב העם ״קיבל רגליים קרות״ והתחיל למרוד. הם אף רצו להכריז על מנהיג חדש שינהיג אותם חזרה למצריים ! רק שניים מהמרגלים אלה (כלב, וישוע בן נון) ראו את זה מזווית אחרת, רוחנית וניסו לגייס את ישראל למען כיבוש הארץ, בעזרת הכוח של אלוהים
אבל העם השתכנע יותר מהדיווחים ה״ראלים״ והפסימי יותר…
מזכיר לנו משהו ? הרי גם רב העולם של ימנו הוא מתנהג ככה: שוכחים בקלות איך אלוהים עזר באופן נסי את עם ישראל לשרוד למשך מאוד שנים למרות כל הרדיפות, שוכחים איך בניגוד לכל הציפיות קמה מדינת ישראל באופן נסי, איך שרדה וניצחה במלחמות. שוכחים איך אלוהים עזר במקרים רבים גם ברמה האישית את כל אחד מאתנו…כמו הישראלים של אז, ששכחו מהר מי הוציא אותם ממצרים, מי הביא את המכות לפראו, מי פתח את ים סוף, מי האכיל אותם במאן, מי הוציא להם מיים מהצוק, מי הביא את הענן ששמר עליהם, וכו וכו
אנשים שוכחים מהר, זה הטבע שלהם ונוטים לפסימיות ולמחשבה על פי ה״הגיון״ וה״ראליות״
גם היום, תמיד בחדשות שולטת העמדה הפסימית ומודגש הרוע והתסריטים הרעים (״נבואות שחורות״). והכל על פי הגיון, ההגיון האנושי
בזמן האחרון זה בולט עוד יותר והפאניקה שולטת ומשתלתת בעולם בעקבות הוירוס זה שתוקף את כדור הארץ. ומבחינה הגיונית, יש בסיס לפחד ולהפחדה. גם הישראלים שפחדו להילחם ולהיכנס לארץ, צדקו שזה מסוכן מאוד ומטורף. אבל אלוהים הראה לנו שיש גם דרך אחרת ! נכון, זו דרך יותר קשה כי צריכים להתגבר על כל ה״הגיון״ ודרך המחשבה הקונבנציונלית ולהיות קצת ״משוגעים״, ללכת נגד הזרם
יש לזכור שוב את הסיפור שבתנ״ך עם המרגלים והדווחים הפסימיים שלהם. אומנם אולי צדקו (הגיונית) לפחד כל אלה בעם ישראל שקיבלו את התפיסה הפסימית שהוצגה להם והתקשו להאמין. אבל כל המאוד אלפים של האנשים אלה, לא זכו להיכנס לארץ המובטחת ! חוץ מישוע בן נון וכלב שבעצם היו הבודדים שסמכו להבטחות אלוהים והאמינו, האמינו בלא יאמן. כל השאר מתו במדבר ומוגדרים כ״דור המדבר״ בגלל חוסר אמונתם (ראה אגרת של שאול-פאולוס אל העברים, פרק 3 ו 4
גם היום בחיינו (ובמיוחד כאשר יש תקופות קשות כמו תקופה זו של אויב רצחני שמאיים על האנושות, כמו וירוס הקורונה) נקראים לבחור בתוכנו האם אנחנו מסוגלים להאמין ולהיות אופטימיים ולהילחם בעזרת הכלים הרוחניים של התפילה והאמונה, או להיסחף לדעה הרווחת של פסימיות והתנהגות על פי (אך ורק) ה״היגיון״ האנושי והאמצעים האנושיים להתמודדות עם המגפה
האם אנחנו שייכים ל״דור המדבר״ או לאלה שזכו להיכנס לארץ המבטחת ? האם אנחנו בוחרים בדרך של ההיגיון האנושי או יכולים ללכת בדרך של האמונה ? אלוהים מאפשר לנו את שתי האופציות. הבחירה היא שלנו
